The Golden House

פורסם לראשונה בשינויים קלים במדור הספרות של "7 לילות", ידיעות אחרונות, ב-20.10.2017

The Golden House, ספרו האחרון והשלושה-עשר במספר של סלמן רושדי, הוא ספר על משבר זהות. לפחות כך נדמה לי. הסיפור נפתח ביום ההשבעה של ברק אובמה לנשיאות ארה"ב, כשברקע כבר מתחילה לאיים עלייתו של 'ליצן' פוליטי חדש בדרכו להנהגה. במרכז העלילה ניצבת משפחת גולדן שנמלטה זה עתה מהודו לניו-יורק, בגלל תקרית כלשהי שאינה מוסברת בספר. נרו גולדן ושלושת בניו – פטרוניוס, לוציוס-אפוליוס ודיוניסוס – בחרו  את שמותיהם הלטיניים עם המעבר למערב, כדי לברוח מזהותם הקודמת. משפחת גולדן חיה בעושר מופרך, באחוזה ענקית במרכז העיר. את קורותיהם מספר שכנם רנה, תסריטאי צעיר וחטטן במיוחד שמחליט שהם יהיו נושא טוב לסרט.

למרות ניסיונם לברוא לעצמם חיים חדשים, הגורל משיג את בני משפחת גולדן, והזהויות החדשות שהם בראו מתחילות לקרוס; שמותיהם מתקצרים ומקבלים גוון לא-מערבי – לוציוס-אפוליוס הופך לאפּוּ, פטרוניוס הופך לפֶּטְיה, ודיוניסיס מתחיל להתקרא דִי, שמעבר לבלבול בזהות האתנית שלו, גם אינו בטוח בזהותו המגדרית; ההון המשפחתי הולך ואוזל, ויחד איתו נעלמים גם השלווה והביטחון של המשפחה, ובעצם כל מה שמקשר ביניהם ובין החלום האמריקאי.

רושדי אוהב דמויות, וכמה שיותר מהן. דמויות משונות, יוצאות דופן, צבעוניות במפגיע משוטטות סביב בית משפחת גולדן; גאון אגרופוב, זמרת מועדונים לסבית, שגריר בורמזי, מהפנט אוסטרלי, ועוד שאר צירופים מעין אלה שאולי נשמעים טוב, אבל לא ברור כיצד הם משתלבים בעלילה מעבר לאקזוטיקה שנלווית להם.

אלא שגודש הדמויות אינו חולשתו העיקרית של הספר. The Golden House מנסה לייצר אמירות על שלל נושאים פוליטיים אופנתיים, אבל עושה סלט של פוליטיקת זהויות. דונלד טראמפ, הגירה, תקינות פוליטית, פטריארכיה – כל אלה מושטחים בפשטנות מרגיזה לכדי משפטים קליטים, שכמו כרטיסי ברכה של הולמרק עושים נעים באוזן אבל אינם אומרים דבר. על גב הספר אמנם מוצהר כי הוא מסמן את המעבר של רושדי מריאליזם פנטסטי לספרות ריאליסטית של ממש, אבל הכתיבה המתפתלת-מדי, המשחקית-מדי, הופכת גם את הסיטואציות המשפחתיות הפשוטות ביותר לניסוי ספרותי מקושקש שאין כל קשר בינו ובין מציאות אנושית.

The Golden House // Salman Rushdie, 2017

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *