פולשת | ארנה קזין

פולשת – ארנה קזין, הקיבוץ המאוחד 2017

אפשר להתחיל מהסוף: פולשת הוא ספר כיפי, מותח לפרקים, סקסי לפרקים, ומומלץ לקריאה קלילה.

אפשר גם להתחיל ממש מהתחלה: מה בעצם קוראת מחפשת כשהיא קוראת ספר בסדרת בלש? היא מחפשת עולם שהיא יכולה לחיות בו בנעימים.
העולם הזה מורכב קודם כל מהבלשית עצמה. אליאנה דוידוב היא חוקרת ציפורים, שחושבת להיות חוקרת פרטית, והחקירות מגיעות אליה בדרך פתלתלה, בדרך כלל בעזרת וויסקי במסעדה שהיא אוהבת. היא מנהלת מערכת יחסים לסבית למהדרין, כולל כל פיתולי הגוף והנפש, עם ענת שהרבני, שוטרת בכירה וסקסית. בעיניי, אליאנה מצטיינת בעיקר בהיותה כל אדם. מלבד סבלנות וסקרנות, אין בה שום דבר יוצא דופן שהופך אותה לבלשית, וזה מקסים, כי הקוראת הזאת מאד אוהבת לחשוב שהיא בעצמה קצת הבלשית. היחסים שלה עם ענת שהרבני, לעומת זאת, קצת מייגעים אותי. אני יודעת שחייבים לסבול קצת כדי לקבל סקס נורמלי בספרות העברית, ואליאנה עושה סקס לגמרי נורמלי, וזה מחרמן במידה הראויה, אבל אני מרגישה שמיציתי קצת את תיאורי הנכות הנפשית של אליאנה. תתגברי או תעברי הלאה, מותק.
והעולם הזה מורכב מהמקום בו פועלת הבלשית. במקרה הזה, לגמרי תל אביב. עם המסעדות שכולם מכירים, עם הדינמיקה שכולם מכירים, עם היחסים המצחיקים שיש בעיר הזאת בין ניכור אורבני לנטוורקינג בגודל של קיבוץ. אני אוהבת את תל-אביב, ואוהבת את תל אביב של אליאנה.


והעולם הזה מורכב מהסיפור עצמו, שצריך להיות מותח במידה, אקראי במידה ולהיפתר בקצב הנכון. במקרה של אליאנה, פונה אליה אשת נדל"ן בכירה, כדי להתלונן על הבוס שלה, טייקון נדל"ן שחולק חברה ענקית עם אחיו. לדבריה, הוא מתחיל איתה באגרסיביות שגובלת באונס, והיא צריכה הוכחות כדי לגרום לו להפסיק. אליאנה מתחילה בחקירה הפשוטה לכאורה, אבל העניינים מסתבכים, והיא מוצאת את עצמה במערבולת של הרבה כסף והרבה תאוות בצע (אני משתדלת פה בעניין הספויילרים). בחלק הזה, אליאנה קצת עצבנה אותי הפעם. הספר בנוי כך שכבר מההתחלה ברור שיש פה עניין רציני שמסכן חיי אדם, ובכל זאת, אליאנה כל הזמן בודקת האם העניין בכלל ראוי לתשומת הלב שלה. היא חוזרת על סיכום הדברים הידועים, היא מהרהרת ביחסים שלה עם הלקוחה, היא מתייעצת עם אנשים שונים ומספרת להם שוב את מה שהקוראת כבר יודעת. אולי זה בגלל שאליאנה היא אישה, והקלישאה אומרת שיש לה יותר צורך לפטפט על דברים, אבל אליאנה מוכיחה בכל מיני פעמים בספר שהיא לא פועלת לפי קלישאות על נשיות, אז הייתי שמחה אם היא הייתה יכולה להיות קצת יותר בטוחה בעצמה, ולהבין שהעניין חשוב, ושהקוראת נמצאת איתה גם בלי להסביר שוב את פיתולי העלילה.
היופי בסדרת בלש הוא שאפשר להיקשר לדמות מסויימת, לבלות איתה זמן ניכר ולהכיר אותה יותר לעומק. כמו בהתחלות טובות של מערכות יחסים עם אנשים, הפגישה הראשונה היא לרוב מסעירה ומשאירה קצוות פתוחים, הפגישה השנייה היא קצת פושרת ומעוררת חששות של האם-לזה-באמת-התכוונתי והפגישה השלישית והלאה הן אלו שיקבעו באמת את טיב היחסים. אני מרגישה שגם הפגישה השנייה שלי עם אליאנה הייתה קצת פושרת, אבל אני לגמרי חושבת שזה מוכיח דווקא שאני מוכנה לפגישה השלישית שלנו כדי לבדוק באמת.

לרכישת הספר בחנות 'המגדלור'

על הספר הקודם בסדרה: גוזל

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *